פרק 7: בלבול |
|
אני חולם? סביר להניח שלא.
עוצמת הפרפרים שאני מרגיש בזמן הנשיקה של כמה השניות עם נורדון פשוט עצומה. אחרי איזה 3 שניות שהשתפיים שלנו נגעו זה בזה הסתכלתי אליו. הוא הסתכל אלי בחזרה.
כשדמיינתי את הרגע הזה היו יל שתי סיטואציות. סיטואציה טובה שנורדון מחזיר לי אהבה וסיטואציה רעה שהוא פשוט מעיף לי סטירה ומתלונן על הטרדה. אבל אחרי כל מה שהרגשתי בתקופה האחרונה כלפיו. אחרי כל החיוכים שנשלחו אחד לשני כל הזמן. לא יכולתי לעצור את זה. אני לא מתחרט על שניה.
נורדון מסתכל אלי, לוקח את ידו ומלטף לי את הפנים ואז מנשק אותי. ידעתי. הוא לא סתם היה מחייך אלי חצי חיוך. הוא ידע תמיד מה אני מרגיש כלפיו. והאם כנראה הוא מרגיש כלפי אותו דבר? אני לא יודע. אבל מה שבטוח שאני הולך להנות עכשיו מלנשק את שפתיו. שפתיו של אהובי.
אני מעביר את ידי על פני ונוגע בזיפים שלו, כל כך נעים. לנשק אותו וגם לגעת לו בזיפים. הרגשה פשוט מדהימה. זאת נקראת אהבה. אהבה אמיתית. אומנם לפי הנורמה היא נחשבת אסורה. הוא נשואי עם ילדה, אני קטין. ועוד הכי גרוע אנו מאותו מין. איך יקבלו את זה? אני לא יודע.
אני מושיט את הידיים שלי ומתחיל לפתוח את הכפתורים של החולצה שלו. לא יודע למה. פשוט אני מנצל את כל הרגע הזה שלא יעלם לי. אבל כשאני כבר פותח את הכפתור האחרון של החולצה שלו ונוגע בחזה שלו הוא תופס אותי ומרחיק אותי ממנו. הוא קם מהספה סוגר את החולצה שלו והולך ממני. הוא מבולבול. הוא נמצא בלבול בדיוק כמוני.
הוא אומר לי שאסור לנו לעשות את זה. שזה לא טוב. שהוא נשואי, שהוא לא גיי. אבל כשהוא מסתכל אלי אי אפשר למחוק את המבט של העיניים שלו. הוא התאהב בי. אני בטוח. כשאני מתעמת איתו על זה, שאני אוהב אותו ואחרי הנשיקה הזאת הוא גם אוהב אותי הוא שותק. הוא יודע שאני צודק.
נורדון מסתכל אלי, מבקש ממני לעזוב. והוא משביע אותי שמה שהיה פה בחדר הזה יהיה הסוד שלנו. הסוד הקטן שלי ושל נורדון.
|
|
|
|
|
 | ראיתי את הפרק הזה פשוט ישר עברתי ל8 .. כי זה היה מעניין ההמשך . |
|
 | אני שמח שזה מעניין אותך. ורוצה להגיד לך באמת תודה על כך שאת באמת קוראת ומגיבה כל פעם, למרות שאת לא חייבת בכלל. בכל מקרה פרק 9 פורסם (: |
|
;){kind=link}